מהן הבעיות הנפוצות של מתמר אולטרסאונד?

כאשר הוויברטור האולטראסוני לח, ניתן לבדוק את התקע המחובר למתמר באמצעות מגוהמטר. ניתן לשפוט את המצב הבסיסי על ידי בדיקת ערך התנגדות הבידוד. בדרך כלל, התנגדות הבידוד נדרשת להיות גדולה מ-30 מגוהם. אם לא ניתן להגיע לערך התנגדות הבידוד, המתמר לח בדרך כלל. הכניסו את כל המתמר (למעט המעטפת המרוססת מפלסטיק) לתנור וקבעו אותו על כ-100 מעלות לייבוש למשך 3 שעות, או השתמשו במייבש שיער חשמלי כדי להסיר את הלחות עד שערך ההתנגדות יהיה תקין.

כאשר רטט המתמר נדלק והחומר הקרמי נשבר, ניתן לבדוק זאת בעין בלתי מזוינת ובמגר. בדרך כלל, הוא משמש כאמצעי טיפול חירום לניתוק ויברטורים פגומים בודדים, מה שלא ישפיע על השימוש הרגיל של ויברטורים אחרים.

עבור שחרור מכת הוויברטור, המתמר שלנו מאמץ את תהליך הערבות הכפולה של צמנטציה והידוק בורג. באופן כללי, מצב זה לא יתרחש. בשל תפקוד הבורג, הוויברטור לא ייפול מהמשטח הרוטט לאחר שיוף. שיטת השיפוט הכללית היא לנער בעדינות את זנב הוויברטור ביד ולהתבונן בזהירות בדבק על המשטח הרוטט. בדרך כלל, הספק המוצא של ספק הכוח האולטראסוני הוא נורמלי לאחר שחרור המטען של הוויברטור. עם זאת, בשל החיבור הלקוי בין הרטט למשטח הרוטט, השפעת הרטט של המשטח הרוטט אינה טובה, והוויברטור עלול להישרף לאחר זמן רב. שיטת הטיפול של שיחת חומר ויברטור מטרידה. בדרך כלל, ניתן לשלוח אותו בחזרה ליצרן לפתרון. הדרך היעילה ביותר להימנע ממכת הויברטור היא לשים לב לא לפגוע במשטח הרוטט בזמן שימוש רגיל.

משטח הרטט מחורר. בדרך כלל, משטח הרטט עשוי להיות מחורר לאחר שהמתמר היה בשימוש בעומס מלא במשך שנים.